THE HIDDEN MEANING OF THE TORAH

Rabbi Simeon said: If a man looks upon the Torah as merely a book presenting narratives and everyday matters, alas for him! Such a torah, one treating with everyday concerns, and indeed a more excellent one, we too, even we, could compile. More than that, in the possession of the rulers of the world there are books of even greater merit, and these we could emulate if we wished to compile some such torah. But the Torah, in all of its words, holds supernal truths and sublime secrets.

See how precisely balanced are the upper and the lower worlds. Israel here below is balanced by the angels on high, concerning whom it stands written: "who makest thy angels into winds" {Ps. 104:4}. For when the angels descend to earth they don earthly garments, else they could neither abide in the world, nor could it bear to have them. But is this is so with the angels, then how much more so it must be with the Torah: the Torah it was that created the angels and created all the worlds and through Torah are all sustained. The world could not endure the Torah if she had not garbed herself in garments of this world.

Thus the tales related in the Torah are simply her outer garments, and woe to the man who regards that outer garb as the Torah itself, for such a man will be deprived of portion in the next world. Thus David said: "Open Thou mine eyes, that I may behold wondrous things out of Thy law" {Ps. 119:18}, that is to say, the things that are underneath. See now. The most visible part of a man are the clothes that he has on, and they who lack understanding, when they look at the man, are apt not to see more in him than these clothes. In reality, however, it is the body of the man that constitutes the pride of his clothes, and his soul constitutes the pride of his body.

So it is with the Torah. Its narrations which relate to things of the world constitute the garments which clothe the body of the Torah; and that body is composed of the Torah's precepts, gufey-torah {bodies, major principles}. People without understanding see only the narrations, the garment; those somewhat more penetrating see also the body. But the truly wise, those who serve the most high King and stood on mount Sinai, pierce all the way through to the soul, to the true Torah which is the root principle of all. These same will in the future be vouchsafed to penetrate to the very soul of the soul of the Torah.

See now how it is like this in the highest world, with garment, body, soul, and super-soul. The outer garments are the heavens and all therein, the body in the Community of Israel and it is the recipient of the soul, that is "the Glory of Israel"; and the soul of the soul is the Ancient Holy One. All of these are conjoined one with the other.

Woe to the sinners who look upon the Torah as simply tales pertaining to things of the world, seeing thus only the outer garment. But the righteous whose gaze penetrates to the very Torah, happy are they. Just as wine must be in a jar to keep, so the Torah must be contained in an outer garment. That garment is made up of the tales and stories; but we, we are bound to penetrate beyond.

[full original text follows... ☟ ]

Volume 3:152a

א

נָחִית מֵעֵילָּא לְתַתָּא. בְּגִין כָּךְ שַׁוְיָן בְּכֹלָּא, וְלָא שַׁוְיָן. דְּדָא סָלִיק וְלָא נָחִית, וְדָא נָחִית וְלָא סָלִיק. בְּגִין כַּךְ מַאן דִּמְקָרֵב פִּסְחָא בְּזִמְנֵיהּ, שְׁבָחָא יַתִיר אִית לֵיהּ. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּזַכָּאן בְּכֹלָּא, דְּזַכָּאן בְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל מַאן דְּזָכֵי בְּאוֹרַיְיתָא, זָכֵי לֵיהּ בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

ב

רעיא מהימנא

ג

פִּקּוּדָא לְמֶעְבַּד פֶּסַח שֵׁנִי, עַל אִינּוּן דְּלָא יָכִילוּ, אוֹ דְּאִסְתְּאָבוּ בִּמְסָאֲבוּ אַחֲרָא. אִי רָזָא דְּפֶסַח, רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל עָאלִין בָּהּ, שַׁלְטָא בְּנִיסָן, וּכְדֵין אִיהוּ זִמְנָא לְחֶדְוָה, אֵיךְ יַכְלִין אִלֵּין דְּלָא יָכִילוּ, אוֹ דְּאִסְתְּאָבוּ, לְמֶעְבַּד בְּיַרְחָא תִּנְיָינָא, דְּהָא אַעְבָּר זִמְנָא.

ד

אֶלָּא כֵּיוָן דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְרָא בְּעִטְרָהָא בְּנִיסָן, לָא אִתְעֲדִיאַת כִּתְרָהָא וְעִטְרָהָא מִנָּהּ תְּלָתִין יוֹמִין. וְכָל אִינּוּן ל' יוֹמִין מִן יוֹמָא דְּנַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִפֶּסַח יָתְבָא מַטְרוֹנִיתָא בְּעִטְרָהָא, וְכָל חֵילָאָה בְּחֶדְוָה. מַאן דְּבָעֵי לְמֵחֱמֵי לְמַטְרוֹנִיתָא, יָכִיל לְמֵחֱמֵי. כָּרוֹזָא כָּרִיז, כָּל מַאן דְּלָא יָכִיל לְמֵחֱמֵי מַטְרוֹנִיתָא, יֵיתֵי וְיֶחְמֵי עַד לָא יִנְעֲלוּן תַּרְעֵיה. אֵימָתַי כָּרוֹזָא כָּרִיז. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְיַרְחָא תִּנְיָינָא, דְּהָא מִתַּמָּן עַד שִׁבְעָה יוֹמִין, תַּרְעִין פְּתִיחָן. מִכָּאן וּלְהָלְאָה יִנְעֲלוּן תַּרְעֵי. וְעַל דָּא פֶּסַח שֵׁנִי. (ע''כ) (פקודא דא לספור ספירת העומר צ''ז ע''א)

ה

פִּקּוּדָא דָא, שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ. וַאֲבַּתְרֵיהּ פֶּסַח רִאשׁוֹן וּפֶסַח שֵׁנִי לֶאֱכוֹל אוֹתָן כְּמִשְׁפָּטָן. וּטְמֵאִים לִהְיוֹת נִדְחִים לְפֶסַח שֵׁנִי, דְּאִיהוּ פִּקּוּדָא תְּלִיתָאָה. תָּנָאִין וַאֲמוֹרָאִין, אִית בְּנֵי נָשָׁא כְּחוּלִין דְּטָהֲרָה, מִסִּטְרָא דְּמִיכָאֵל. וּכְחוּלִין דְּהֶקְדֵשׁ, כְּגוֹן בְּשַׂר קֹדֶשׁ, וְאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּגַבְרִיאֵל. כֹּהֵן וְלֵוִי. וְאִית בְּנֵי נָשָׁא דְּאִינּוּן כְּיוֹמִין טָבִין, וְאִינּוּן קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים.

ו

שְׁכִינְתָּא אִיהִי פֶּסַח רִאשׁוֹן, מִימִינָא. וּפֶסַח שֵׁנִי, מִשְּׂמָאלָא. פֶּסַח רִאשׁוֹן מִימִינָא, דְּתַמָּן חָכְמָ''ה. פֶּסַח שֵׁנִי מִשְּׂמָאלָא, דְּתַמָּן בִּינָה. וּבְגִין דְּבִגְבוּרָה מִתְעַבְּרִין כָּל אֶשִּׁין נוּכְרָאִין, דְּאִינּוּן כְּקַּשׁ וְתֶבֶן לְגַבֵּי אֵשׁ דִּגְבוּרָה, טְמֵאִים נִדְחִים לְפֶסַח שֵׁנִי.

ז

וְכָל טוּמְאָה נִדָּה, וּמְצּוֹרָע, וְזָב וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת, בְּאֶשָּׁא דִּגְבוּרָה אִיהוּ שׂוֹרֵף. דְּנִשְׁמְתָא אִיהוּ מָאנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִיהוּ לָא שָׁרֵי בָּהּ, עַד דְּאִתְלַבְּנַת בְּאֶשָּׁא דִּגְבוּרָה, דִּכְתִּיב, (ירמיהו כ״ג:כ״ט) הֲלֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְיָ. וּבְהַאי אֶשָּׁא, אִם בַּרְזְל הוּא מִתְפּוֹצֵּץ, וְאִם אֶבֶן הוּא נִמוֹחַ.

ח

וּבִימִינָא (נ''א ובמיא) דְּתַמָּן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, דְּאִיהִי מַיִם, (ויקרא י״ב:ז׳) וְטָהֲרָה מִמְּקוֹר דָּמֶיהָ, וְאִתְדַּכֵּי בָּהּ מְצּוֹרָע, וְטָמֵא מֵת, וְזָב וְטָמֵא בְּכָל מִינֵי שֶׁרֶץ.