GOD'S LOVE

Rabbi Abba considered the verse: "O turn unto me, and be gracious unto me; give Thy strength unto Thy servant" {Ps. 86:16}.

He said: Does it mean David was the most beautiful that God could turn to? The meaning is that God, as we have learned, possesses another David, one who commands numbers of heavenly hosts and legions; and, desiring to bestow his grace upon the world, God directs a smiling countenance upon this "David" {the Divine Presence}, who then, by virtue of his beauty, illuminates the world and engraces it. His head is a golden skull embellished with seven gold ornaments. God loves him greatly, and so instructs him to turn and gaze at him with his surpassingly fair eyes, which, when he does, causes God's heart, so to speak, to be pierced with shafts of celestial affection. It was for the sake of that heavenly and comely David, the object of God's love and desire, that David said: "O turn unto me, and be gracious unto me".

So it was when Isaac said to Jacob, "See, the smell of my son is as the smell of a field which the Lord hath blessed" {Gen. 27:27}. We have been taught that this was so because accompanying Jacob when he went in was the Garden of Eden. We may ask, again: how could the Garden of Eden enter with him, stretching as it does an immense length and breadth, and with numerous sections and abodes? In reality, God possesses another holy garden. He has a special affection for it, and watches over it himself, and he charges it to accompany the righteous always. This garden it was that entered with Jacob.

Likewise, when the story is told that the entire land of Israel came and put itself under Abram,* it signifies another land which God has, a holy and celestial land which is known also as "the land of Israel". This land of Israel lies beneath the mystical abode of Jacob, and God, out of his love for them, has given it to Israel to be with them and lead them and stand guard over them; it is known as "the land of the living".

________________

* According to a midrash on Gen. 13:15.

[full original text follows... ☟ ]

Volume 3:84a

א

לְמִלָּה אָחֳרָא. וְכַךְ הֲוָה רַבִּי שִׁמְעוֹן עָבִיד, כַּד הֲוָה אָזִיל בְּמָתָא, וַהֲווּ חַבְרַיָּיא אַזְלִין אֲבַתְרֵיהּ, וְחָמָא לְאִינְתּוּ שְׁפִּירָאן, מָאִיךְ עֵינֵיהּ, וַהֲוָה אָמַר לְחַבְרַיָּיא אַל תִּפְנוּ.

ב

וְכָל מַאן דְּיִסְתָּכַּל בִּשְׁפִּירוּ דְּאִנְתְּתָא בִּימָמָא, אָתֵי לְהַרְהוּרֵי בְּלֵילְיָא. וְאִי סָלִיק הַהוּא הִרְהוּרָא בִּישָׁא עִלָּוִיהּ, אַעְבָּר מִשּׁוּם וִאלהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. תּוּ, אִי שִׁמֵּשׁ בְּאִנְתְּתֵיהּ בְּזִמְנָא דְּסָלִיק בֵּיהּ הַהוּא הִרְהוּרָא בִּישָׁא, אִינּוּן בְּנִין דְּאוֹלִידוּ אֱלֹהֵי מַסֵּכָה אִקְרוּן. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ויקרא י״ט:ד׳) אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וִאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. רִבִּי אַבָּא אָמַר, אָסִיר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בֶּאֱלִילֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּבְנָשֵׁי דְּעַמִּין, וְלָא לְאִתְהַנְיָיא מִנַּיְיהוּ, וְלָא לְאִתְרַפְּאָה בְּהוּ, דְּאָסִיר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בַּאֲתַר דְּלָא אִצְטְרִיךְ.

ג

רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (תהלים פו) פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ, פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, וְכִי לָא הֲוָה לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא שַׁפִּירָא כְּדָוִד, דְּאִיהוּ אָמַר פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי. אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, דָּוִד אָחֳרָא אִית לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהוּא מְמָנָא עַל כַּמָה אוּכְלוּסִין עִלָאִין וּמַשִּׁרְיָין. וְכַד בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְרַחֲמָא עַל עָלְמָא, אִסְתָּכַּל בְּהַאי דָּוִד, וְנָהִיר לֵיהּ אַנְפִּין, וְהוּא נָהִיר לְעָלְמִין, וְחָיֵיס עָלְמָא.

ד

וּשְׁפִּירוּ דְּהַאי דָּוִד, נָהִיר לְעָלְמִין כֻּלְּהוּ, רֵישֵׁיהּ גּוּלְגַלְתָּא דְּדַהֲבָא, אִתְרְקִימַת בְּשִׁבְעָה תַּכְשִׁיטֵי זִינִין דְּדַהֲבָא. וְהָא (תיקון קכ''ב, יתרו ע''ג) אוּקְמוּהָ. וַחֲבִיבוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָקֳבְלֵיהּ, וּמִסְּגִיאוּת רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ גַּבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּיֶהְדַּר עֵינוֹי לָקֳבְלֵיהּ, וְיִסְתְּכַּל בֵּיהּ. בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁפִּירָן בְּכֹלָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ו׳:ה׳) הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי וְגוֹ'. הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִלֵּין עַיְינִין מִסְתַּכְּלִין בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּדֵין מִתְעָרִין בְּלִבֵּיהּ קִסְטִין דִּבְלִסְטְרָאֵי, בִּרְחִימוּתָא עִלָּאָה, וּבִסְגִּיאוּת שַׁלְהוֹבִיתָא דִּרְחִימוּ עִלָּאָה לְגַבֵּיהּ, אָמַר הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, אַסְחַר עֵינֵיךְ לִסְטַר אָחֳרָא מִנִּי, דְּאִינּוּן מוֹקְדִין לִי בְּשַׁלְהוֹבֵי רְחִימוּתָא. וְעַל דָּא כְּתִיב בֵּיהּ בְּדָוִד, (שמואל א ט״ז:י״ב) וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינָיִם וְטוֹב רֹאִי. וּבְגִין הַהוּא דָּוִד עִלָּאָה שַׁפִּירָא, רְחִימְנָא וְתִיאוּבְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַדְבְּקָא בֵּיהּ. אָמַר דָּוִד פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי.

ה

כְּגַוְונָא דָּא, (בראשית כ״ז:כ״ז) וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ יְיָ'. מַשְׁמַע דְּעָאל עִמֵּיהּ עִם יַעֲקֹב גִּנְתָּא דְּעֵדֶן, דְּאִיהוּ שָׂדֶה דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין. וְכִי הֵיךְ יָכִיל גִּנְתָּא דְּעֵדֶן לְאַעֲלָא עִמֵּיהּ, דְּהָא גִּנְתָּא דְּעֵדֶן כַּמָה רַב הוּא בְּפוּתְיָא וּבְאַרְכָּא. כַּמָה זִינִין דְּבָיְיתִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, דַּרְגִּין עַל דַּרְגִּין, מָדוֹרִין עַל מָדוֹרִין אִית תַּמָּן.

ו

אֶלָּא (שמות ר''י ע''ב) גִּנְתָּא אָחֳרָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא אִית לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהַהוּא גִּנְתָּא רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ, וְאִתְדְּבַק בֵּיהּ, וְלָא אִתְנְטִיר אֶלָּא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, דְּהוּא עָיֵיל בֵּיהּ. וְדָא אַחֲסִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִשְׁתַּכְּחָא תָּדִיר עִמְּהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא. וְכָּל שֶׁכֵּן לְאִשְׁתַּכְּחָא בֵּיהּ בְּיַעֲקֹב, וְדָא זַמִּין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעְלָאָה עִמֵּיהּ לְסַיְּיעָא לֵיהּ.

ז

כְּגַוְונָא דָּא, (בראשית כ״ח:י״ג) אֲנִי יְיָ' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וִאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ וְגוֹ'. תְּנָן, מְלַמֵּד שְׁנִתְקַפְּלָה לוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי ד' מֵאוֹת פַּרְסָה עַל ד' מֵאוֹת פַּרְסָה, הֵיךְ אִתְעַקָרַת מֵאַתְרָהּ, וְיָתְבָא תְּחוֹתוֹי. אֶלָּא אֶרֶץ אָחֳרָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא אִית לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִקְרֵי. וְהִיא תְּחוֹת דַּרְגָּא דְּיַעֲקֹב דְּקָאִים עָלָהּ. וְאַחֲסִין לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּגִין רְחִימוּתָא דִּלְהוֹן, לְדַיְּירָא עִמְּהוֹן, וּלְדַבְּרָא לְהוֹן, וּלְאַגָּנָא לְהוֹן מִכֹּלָא, וְאִקְרֵי אֶרֶץ חַיִּים.

ח

תָּא חֲזֵי, אָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְאִסְתַּכְּלָא בַּאֲתַר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָאִיס בֵּיהּ, וּרְחִיקָא בֵּיהּ נַפְשֵׁיהּ. וּמַה בְּמַה דְּרָחִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָסִיר לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, בְּמַה דְּרָחִיק עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דְתָּא חֲזֵי, אָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בַּקֶּשֶׁת, בְּגִין דְּאִיהוּ חֵיזוֹ דְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה. אָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בְּאָת קַיָּימָא דִּילֵיהּ, בְּגִין דְּהוּא רָמִיז לְצַדִּיקָא דְּעָלְמָא. אָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא, בְּאֶצְבְּעָן דְּכַהֲנֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּפַרְסֵי יְדַיְיהוּ, בְּגִין דְּתַמָּן שַׁרְיָא יְקָרָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה. וּמַה בַּאֲתַר קַדִּישָׁא עִלָּאָה אָסִיר