A SEAL UPON THY HEART

On a certain occasion, wishing to get away from the heat of the sun, Rabbi Eleazar and Rabbi Abba turned into a cave at Lydda. Rabbi Abba spoke: Let us now compass this cave about with words of the Torah. Rabbi Eleazar then began, quoting the verse: "Set me as a seal upon thy heart, as a seal upon thine arm... the flashes thereof are flashes of fire, a very flame of the Lord" {Cant. 8:6}.

He said: This verse has provoked great discussion. One night I was in attendance on my father, and I heard him say that it is the soul of the righteous, they alone, which effect the true devotion of the Community of Israel to God, and her longing for him, for these souls make possible the flow of the lower waters toward the upper, and this brings about perfect friendship and the yearning for mutual embrace in order to bring forth fruit. When they cleave one to the other, then says the Community of Israel in the largeness of her affection: "Set me as a seal upon thy heart." For, as the imprint of the seal is to be discerned even after the seal is withdrawn, so I shall cling to you, even after I am taken from you and enter into captivity: thus says the Community of Israel.

Thus, "Set me as a seal upon thy heart," so that I may remain upon you in semblance, as the imprint of a seal.

"For love is strong as death" {ibid.}, violent, as is the separation of the spirit from the body; for we have learned that when a man is come to leave this world and he sees wondrous things, his spirit, like an oarless boatman tossing up and down and making no headway on the sea, also tosses up and down through his limbs, asking leave of each one; and only with great rending is its separation performed. Thus, violently, does the Community of Israel love God. "Jealousy is cruel as the grave" {ibid.}. Without jealousy, it is not true love. Thus we learn that for a man's love of his wife to be perfect, he should be jealous, for then he will not look after any other woman.

As they sat, they heard Rabbi Simeon approaching on the road, with Rabbi Judah and Rabbi Isaac. When Rabbi Simeon came to the cave, Rabbi Eleazar and Rabbi Abba emerged from it. Said Rabbi Simeon: From the walls of the cave I perceived that the Divine Presence hovers here. And they all sat down.

Rabbi Simeon asked: What have you been discoursing of?

Rabbi Abba replied: Of the love that the Community of Israel bears to God. And Rabbi Eleazar cited in that connection the words: "Set me as a seal upon thy heart."

Rabbi Simeon said: Eleazar, it was the celestial love and the ties of affection which you were in the act of perceiving. Then he remained silent for a time, and at last said: Always silence is agreeable, save where the Torah is concerned. I possess a jewel which I would share with you. It is a profound idea which I came upon in the book of Rav Hamnuna the Elder. It is this:

... ...

[full original text follows...☟ ]

Volume 1:244b

א

בְּגָלוּתָא. שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, בְּגִין דְּיִשְׁתָּאַר כָּל דְּיוּקְנִי בָּךְ, כְּהַאי חוֹתָם דְּיִשְׁתָּאַר כָּל דִּיוּקְנֵיהּ, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִתְדָּבַּק בֵּיהּ.

ב

כִּי עַזָּה כַמָּוְת אַהֲבָה, תַּקִּיפָא הִיא, כִּפְרִישׁוּ דְרוּחָא מִן גּוּפָא. דְּתָנִינָן, בְּשַׁעְתָּא דְּבַּר נָשׁ מָטֵי לְאִסְתַּלָּקָא מִן עַלְמָא וְחָמֵי מַה דְּחָמֵי, רוּחָא אָזְלָא בְּכָל (ויקרא קכ''ו ע''ב) שַׁיְיפֵי דְגוּפָא וְסָלִיק גַּלְגַּלּוֹי, כְּמַאן דְאָזִיל בְּיַמָּא בְּלָא שַׁיָּיטִין, סָלִיק וְנָחִית וְלָא מְהַנְיָיא לֵיהּ, אֲתָא וְאִישְׁתָּאִיל מִכָּל שַׁיְיפֵי גוּפָא, וְלֵית (לון) תַּקִּיפוּ כְּיוֹמָא דְּפָּרִישׁ רוּחָא מִן גּוּפָא. כָּךְ תַּקִּיפוּ דִּרְחִימוּ דְּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּתַקִּיפוּ דְמוֹתָא, בְּשַׁעְתָּא דְבָעֵי רוּחָא לְאִתְפְּרָשָׁא מִן גּוּפָא.

ג

קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה, כָּל מַאן דְּרָחִים, וְלָא קָשִׁיר עִמֵּיהּ קִנְאָה, לָאו רְחִימוּתֵיהּ רְחִימוּתָא. כֵּיוָן דְּקַנֵּי, הָא רְחִימוּתָא אִשְׁתְּלִים. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְקַנָּאָה לְאִנְתְּתֵיהּ, בְּגִין דְּיִתְקַשַּׁר עִמָּהּ רְחִימוּתָא שְׁלִים, דְּהָא מִגּוֹ כָּךְ לָא יָהִיב עֵינוֹי בְּאִינְתּוּ אָחֳרָא. מַהוּ קָשָׁה כִּשְׁאוֹל. אֶלָּא, מַה שְּׁאוֹל קַשְׁיָא בְּעֵינַיְיהוּ דְּחַיָּיבִין לְמֵיחַת בֵּיהּ, כָּךְ קִנְאָה קַשְׁיָא בְּעֵינַיְיהוּ דְּמַאן דְּרָחִים וְקַנֵּי, לְאִתְפְּרָשָׁא מֵרְחִימוּתָא.

ד

דָּבָר אַחֵר, קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה, מַה שְּׁאוֹל, בְּשַׁעְתָּא דְּנָחֲתִין לוֹן לְחַיָּיבַיָא בֵּיהּ, מוֹדִיעִין לוֹן חוֹבַיְיהוּ עַל מָה נָחֲתִין לֵיהּ, וְקַשְׁיָא לְהוּ. כָּךְ, מַאן דְּקַנֵּי, הוּא תָּבַע עַל חוֹבֵיהּ, וְחָשִׁיב (נ''א וחשיד) כַּמָּה עוֹבָדִין, וּכְדֵין קִשּׁוּרָא דִּרְחִימוּתָא אִתְקַשַּׁר בֵּיהּ.

ה

רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ. מַאן שַׁלְהֶבֶת יָהּ, דָּא שַׁלְהוֹבָא דְּאִתּוֹקְדָא וְנַפְקָא מִגּוֹ שׁוֹפָר, דְּאִיהוּ אִתְעַר וְאוֹקִיד, וּמַאן אִיהוּ, שְׂמָאלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ב׳:ו׳) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. דָּא אוֹקִיד שַׁלְּהוֹבָא דִּרְחִימוּ דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

ו

וּבְגִינֵי כָּךְ, (שיר השירים ח׳:ז׳) מַיִם רַבִּים לא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. דְּהָא כַּד אָתֵי יְמִינָא דְּאִיהוּ מַיִם, אוֹסִיף יְקִידוּ דִּרְחִימוּתָא, וְלָא כָּבֵי שַׁלְהוֹבָא דִשְׂמָאלָא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, הַאי אִיהוּ מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וְכֵן כֹּלָּא כְּהַאי גַוְונָא.

ז

עַד דְּהֲווּ יַתְבֵי, שָׁמְעוּ קָלֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, דְּהֲוָה אָתֵי בְּאוֹרְחָא, הוּא וְרִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יִצְחָק. קָרִיב לִמְעַרְתָּא, נָפְקוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מִכּוֹתְלֵי דִמְעַרְתָּא חָמִינָא דִּשְׁכִינְתָּא הָכָא. יָתְבוּ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּמַאי עַסְקִיתוּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, בִּרְחִימוּתָא דִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְרִבִּי אֶלְעָזָר פָּרִישׁ הַאי קְרָא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ וְגו'. אָמַר לֵיהּ, אֶלְעָזָר בִּרְחִימוּ עִלָּאָה וּקְשִׁירוּ דַּחֲבִיבוּתָא אִסְתַּכַּלְתְּ.

ח

אִשְׁתִּיק רִבִּי שִׁמְעוֹן שַׁעְתָּא. אָמַר, בְּכָל אֲתַר בָּעְיָיא שְׁתִיקוּ, בַּר שְׁתִיקוּ דְאוֹרַיְיתָא. גִּינְזָא חָדָא אִית לִי גְנִיזָא, וְלָא בָּעֵינָא דְּיִתְאֲבִיד מִנַּיְיכוּ, וְהִיא מִלָּה עִלָּאָה, וְאַשְׁכַּחְנָא לָהּ בְּסִפְרָא דְרַב הַמְנוּנָא סָבָא.

ט

תָּא חֲזֵי, בְּכָל אֲתַר דְּכוּרָא רָדִיף בָּתַר נוּקְבָא, וְאִתְעַר לְגַבָּהּ רְחִימוּתָא, וְהָכָא אַשְׁכַּחְנָא, דְּהִיא אִתְעָרַת רְחִימוּתָא וְרָדְפָה אֲבַתְרֵיהּ, וְאוֹרְחֵיהּ דְּעַלְמָא, דְּלֵית שְׁבָחָא דְנוּקְבָא, לְמִרְדַּף בַּתְרֵיהּ דִּדְכוּרָא. אֶלָּא, מִלָּה סְתִימָא הִיא, וּמִלָּה עִלָּאָה דְבֵי גִנְזַיָיא דְמַלְכָּא.

י

תָּא חֲזֵי, תְּלַת נִשְׁמָתִין אִינוּן, וְאִינוּן סָלְקִין בְּדַרְגִּין עִלָאִין יְדִיעָן, וְעַל דְּאִינוּן תְּלָתָא אַרְבַּע אִינוּן. חַד נִשְׁמָתָא עִלָּאָה דְּלָא אִתְּפַס, וְלָא אִתְעַר בֵּיהּ גִּזְבְּרָא (ס''א גזעא) דְּקַרְטִיטָאָה עִלָּאָה, כָּל שֶׁכֵּן תַּתָּאָה. וְהַאי נִשְׁמָתָא לְכָל נִשְׁמָתִין. וְהוּא סָתִים, וְלָא אִתְגַּלְּיָא לְעָלְמִין, וְלָא אִתְיְידַע, וְכֻלְּהוּ בֵּיהּ תַּלְיָין.

יא

וְהַאי אִתְעַטַּף בְּעִטּוּפָא דְזָהֲרָא דְּכַרְמְלָא, (נ''א דבדולחא) בְּגוֹ זְהִירוּתָא וְנָטִיף טִפִּין טִפִּין מַרְגְּלָאן וְאִתְקַשְּׁרוּ כֻּלְּהוּ כְּחַד, כְּקִשְׁרִין דְּשַׁיְיפֵי דְגוּפָא חַד. וְהוּא אָעִיל בְּגַוַּוְיְיהוּ, וְאַחֲזֵי בְּהוּ עֲבִידְתֵּיהּ. הוּא וְאִינוּן חַד הוּא, וְלֵית בְּהוּ פְּרִישׁוּ. הַאי נִשְׁמָתָא עִלָּאָה טְמִירוּ דְּכֹלָּא.

יב

נִשְׁמָתָא אָחֳרָא, נוּקְבָא דְמִטַּמְּרָא בְּגוֹ חֵילָהָא, וְהִיא נִשְׁמָתָא לְהוּ, וּמִנַּיְיהוּ אֲחִידָא